איך עיבוד חווית הלידה עוזר ליצור חוויה מעצימה בלידה הבאה? סוף אופטימי ללידה הטראומטית של נינה
סיפור הלידה הטראומטית של נינה יכול להיות סיפור הלידה של כל אחת. מה הסימנים שחווית לידה טראומטית? מה הסיבות שהלידה המשמחת עלולה להיתפס כטראומה? איך טיפול משולב שכולל עיבוד לידה וטיפול בפחד מלידה, יכול לעזור לך, להקל ולהגיע ללידה הבאה מוכנה יותר? קבלו הצצה איך חווית הלידה הראשונה של נינה, השפיעה על החיים שאחרי וגם על הלידה הבאה.
גלו איך סיפור הלידה הטראומטית, הפך לחוויה של ריפוי.
איך תדעי אם חווית לידה טראומטית?
לפעמים לוקח לנו זמן להבין את משמעות חווית הלידה. נשים רבות מבינות שחוו טראומה בלידה, רק שנים לאחריה, כשהזיכרונות והמחשבות לא מרפים. בדיעבד מתברר, שחווית הלידה הטראומטית השפיעה על החיים שאחרי לדוגמה: ההתאוששות הפיזית; היכולת לחזור לתפקוד מלא; הקשר עם התינוק; ההשפעות הרגשיות; ומכל מה שקשור להריון נוסף ובמיוחד פחד מהלידה הבאה.
סימנים אלו עלולים לרמז שהלידה נחוותה אצלך כטראומה. התפיסה של הלידה כטראומה היא "בעיני המתבוננת", כלומר אם חווית את הלידה כטראומטית וכלידה קשה, זה מספיק כדי להגדיר את הלידה כטראומטית עבורך.
מהם הגורמים שמשפיעים על תפיסת חווית הלידה כטראומה?
הנושאים המשמעותיים ביותר שנשים מתייחסות אליהם בהערכת חווית הלידה כשלילית או כחיובית מתמקד בשני גורמים:
האינטראקציה עם המטפלים לדוגמה: מידת התמיכה מהמטפלים, איכות הקשר איתם והמעורבות בקבלת החלטות. ככול שהאישה הרגישה שהצוות המטפל "לא ראה אותה", לא הבין אותה או לא התחשב בצרכיה, כך עולה הסבירות שהאישה תזכור את הלידה כחוויה שלילית.
מידת הפער בין הציפיות, לבין מה שקרה בפועל בחדר הלידה. ככול שנוצר פער גדול יותר בין החלומות, הציפיות והתוכניות לגבי אופן התנהלות הלידה, לבין מה שקרה בפועל בחדר הלידה (וגם לפני ואחרי), כך עולה הסבירות לתפוס את הלידה כטראומטית.
הגורמים האלו משפיעים על האופן שבו נתפסת חווית הלידה ועל התגובה הרגשית כלפיה.
ככול שנבין את הגורמים הרגשיים והפיזיים שמשפיעים על תגובת האישה ללידה, כך נגדיל את האפשרות למניעה או להפחתה של המצוקות והקשיים ואף נוכל למנוע התפתחות פוסט טראומה מהלידה.
איך אפשר להפחית את תפיסת הלידה כטראומה?
מתוך מיקוד והבנת הגורמים שהובילו לתפיסת הלידה כטראומטית, נוכל לספק עזרה ותמיכה בהתאם. הטיפול הרגשי ועיבוד חווית הלידה יכולים להתמקד בעזרה לפני הלידה ולאחריה.
טיפול ותמיכה לפני לידה
הכנה ללידה באופן מציאותי ואמין יכולה לסייע לך מאוד להפחית ציפיות לא ראליות, ולהכין אותך לשינויים האפשריים בתהליך הלידה. הכנה מותאמת כזו תכלול לדוגמה: מתן מידע; הכרת הגורמים שמשפיעים על התקדמות הלידה; תרגול דרכים להתמודד עם הכאב והמתח; שיח על האפשרויות השונות בתהליך הלידה; הכרת דרכים שיאפשרו לך להיות שותפה פעילה בקבלת ההחלטות; והבנת הצורך בהתערבויות מילדותיות.
ההכנה המנטלית והרגשית ללידה, היא לא פחות חשובה. המטרה היא לטפל בפחד מהלידה שתבוא, להפחית את עוצמת החרדה ולהדגיש את חשיבות הגמישות המחשבתית ואת היכולת להסתגל לשינויים. כמו שאומרים, "כל תכנית היא בסיס לשינויים", בפרט בחדר הלידה שבו נדרשים לשינויים רבים ומהירים ולקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות.
טיפול ותמיכה לאחר הלידה
פעמים רבות אפשר להעריך את חומרת תגובת הסטרס בעקבות הלידה, ולהציע התערבות טיפולית מקצועית. מטרת הטיפול הרגשי לספק תמיכה והקלה בתחושות. כך האישה תוכל למלא את מכלול תפקידיה בצורה רגועה ומעצימה יותר.
איך התפתחה הטראומה בלידה של נינה?
נינה (שם בדוי) בת 33 ילדה לפני כשנתיים וחצי את בנה הראשון. מספר שבועות לאחר הלידה הרגישה שמבחינה פיזית היא מתאוששת, אבל מבחינה נפשית ורגשית היא הייתה עסוקה מאוד בקשיי ההנקה ובקשר עם התינוק. נינה פנתה לטיפול פסיכולוגי שסייע לה מאוד באותה תקופה, אך התמקד באימהות.
במשך הזמן, כשהרגישה שהיא מוכנה יותר היא נכנסה להריון. ככול שההריון התקדם, היא שמה לב שהיא עסוקה במחשבות על הלידה הקודמת והבינה שחוותה אותה כטראומטית.
נינה הייתה מוטרדת מהדברים שהתרחשו בחדר הלידה לדוגמה: המים שירדו ונדרש זירוז שלא ציפתה לו ולקח המון זמן וכן, הכאב העז והמתמשך עד שקיבלה אפידורל.
התקשורת עם הצוות המטפל, זיכרון המילים שנאמרו, ויותר מכך המילים שלא נאמרו - גם עוררו את הטראומה. בעלה היה לידה, אך לפעמים גם הוא בעצמו הרגיש חסר אונים מעוצמת האירועים.
ככל שההריון התקדם, הפחד מהלידה המתקרבת התגבר, וכל פעם שחשבה על הלידה הקודמת, הרגישה תסכול, אכזבה ואשמה.
כשנינה פנתה לטיפול, התברר שלקראת הלידה המתקרבת, התגבר הפחד שנבע מהזיכרונות ומהמחשבות על הלידה הקודמת, וש"סיפור הלידה הקודמת לא סגור".
הטיפול למעשה היה משולב: בתחילת הטיפול, היה צורך לעבד את חוויית הלידה הקודמת, ומכאן התקדמנו לטיפול בפחד מהלידה והכנה מותאמת ללידה הקרובה.
איך עיבוד חווית הלידה עזר לנינה להתכונן ללידה?
בתהליך עיבוד הלידה שיחזרנו את סיפור הלידה שלה. השלמנו את רצף האירועים, במטרה להחזיר לנינה את הוודאות ואת ההבנה מה קרה לה שם. השחזור, מעצם העובדה שנינה שמעה את עצמה מספרת אותו, מאפשר פיתוח נקודת מבט חדשה על סיפור הלידה. בנוסף, התהליך נעשה בקשר טיפולי תומך עם דמות טיפולית שמתבוננת יחד איתה "בעיניים טובות", ללא ביקורת או שיפוטיות ומכילה את כל מה שעולה.
הקשבה מלאה בלי שיפוטיות ומתן לגיטימציה
בכל התהליך נתנו לגיטימציה לרגשות ולמחשבות שנינה תארה, גם אלו שהיא תפסה אותן כ"לא בסדר" וכ"לא נורמליות". לנינה היה קשה מאוד לשתף בתחושות הקשות של האשמה והבושה. היא הרגישה שהסביבה, אמא שלה וגם בעלה לא הבינו אותה ואת תחושות המצוקה שלה. הם התעלמו מהקשיים שלה, לא נתנו להם בכלל לגיטימציה, ביקשו ממנה לתפקד ו"לראות את הצד החיובי".
כל אלו רק חיזקו עוד יותר את תחושת הבדידות והמצוקה של נינה.
ארגז כלים וטכניקות של הרפיה והרגעה
נינה הגיעה לטיפול מאוד "מוצפת" וחרדה, לכן בשלב הראשון, התמקדנו בלימוד ובתרגול טכניקות להרגעה. תרגלנו שיטות כמו: דמיון מודרך, נשימה והרפיה. כלים אלו הפחיתו קצת את החרדה והחזירו לנינה את תחושת הבטחון שכול כך חסרה לה.
שיחזור סיפור הלידה להשלמת הפאזל
בשלב השני, נינה התחילה לספר את סיפור הלידה ולשחזר אותו, ממש שלב אחר שלב מנקודת מבטה. סיפור לידה מקוטע ולא שלם מעלה הרבה שאלות, מגביר את החרדות ופוגע בתחושת השליטה.
בתהליך עיבוד חווית הלידה שיחזרנו את הסיפור והשלמנו את חלקי הפאזל החסרים, עד לתמונה מלאה. עצם השלמת רצף הסיפור כבר יש לו משמעות מרפאת שמפחיתה את אי-הוודאות ואת השאלות הפתוחות.
גילוי החוזקות והקשיים בתהליך
בשלב השלישי, התמקדנו במיפוי מקורות הכוח והקשיים. נינה התחילה לאתר ולזהות את המקומות בלידה שהדברים עבדו בשבילה ואת החוזקות שבה, ובמקביל את המקומות שעוררו בה מתח והעלו קשיים. כך נינה גילתה את הקשיים והכאבים שהרגישה בלידה, ויכלה למקד בצורה מדויקת יותר למה היא הייתה זקוקה ומה יעזור לה בלידה המתקרבת.
הבנו לדוגמה: מה היה לה קשה, מה היה מקור הקושי בסיטואציות הספציפיות שבהן הייתה, ומה יכול היה יכול לעזור לה ולהקל על הקושי?
הבנייה מחודשת של הסיפור וזיהוי הרגשות, המחשבות וההתנהגות
בשלב הרביעי, נינה נתבקשה לזהות את המחשבות, הרגשות והתחושות הגופניות שחוותה במהלך הלידה - בהתאם לעקרונות הטיפול בשיטת ה-CBT.
שאלנו שאלות כמו: מה קרה שם? מה הרגשת? מה חשבת? מה הייתה התחושה בגוף? ואיך הגבת או התנהגת?
בטיפול למדנו להפריד בין חווית הלידה הקודמת לזו שעתידה לבוא.
המטרה הייתה לבנות גשר בין מה שקרה בלידה הקודמת, לבין איך שנינה רוצה להיות בלידה הבאה ובכלל. בפגישות התמקדנו בהכרה ובהבנה במה שנינה צריכה רגשית ופיזית, כדי לעבור את הלידה בשלום וליצור חווית לידה חדשה ומעצימה.
ואיך הייתה הלידה?
באופן פרדוקסלי, הלידה הנוכחית התחילה די דומה ללידה הקודמת. בדיוק אותם דברים שהפחידו את נינה אז, חזרו גם עכשיו, אלא שהפעם היא כבר הייתה מוכנה. נינה לא נבהלה, היא ידעה איך להתנהל ומה לבקש בשביל עצמה, וכל החוויה הייתה אחרת לגמרי.
נינה כתבה: "בפעם הראשונה הרגשתי שיילדו אותי, בפעם השנייה אני ילדתי!"
אם גם את מרגישה שסיפור הלידה ממשיך להדהד כמו "אן פיניש ביזנס", ושאת רוצה כלים להגיע ללידה הבאה יותר מוכנה:
אני זמינה בשבילך גם כאן 052-4266969
